The Edited Issue

• 

  עורך

  דנו בשיעור בשלושה מקרים: הילד רוצה גלידת תות במקום ארוחה (עמ' 53 חלק תחתון) , הצעת המחקר הבעייתית של הסטודנט… דנו בשיעור בשלושה מקרים: הילד רוצה גלידת תות במקום ארוחה (עמ' 53 חלק תחתון) , הצעת המחקר הבעייתית של הסטודנט (עמ' 54 חלק עליון וחלק תחתון)  ו-השכן איש המאפיה והמשטרה מבקשת מידע (עמ' 55 חלק תחתון ועמ' 56 חלק עליון) .  א. בחר/י באחד מהמקרים הללו - הצג/י את המקרה ואת האופן שבו נודינגס ממליצה לנהוג , מהם נימוקיה לאופן בו היא ממליצה לנהוג. ב. האם את/ה מסכים/ה  עם האופן שבו נודינגס  ממליצה לנהוג (כן, לא, חלקית). הצג/י את עמדתך ונמק/י אותה. (צפיה בדעה במקור)

• עורך

  (צפיה בדעה במקור)

• Netanel

  א. במקרה השני מתואר כי סטודנט ניגש אל הפרופסורית לשם הצעה לגבי עבודת המחקר שלו. הוא מציג לה כי יטה את… א. במקרה השני מתואר כי סטודנט ניגש אל הפרופסורית לשם הצעה לגבי עבודת המחקר שלו. הוא מציג לה כי יטה את דעת הנבדקים על מנת לאשש את השערותיו. מנגד, הפרופסורית אינה נוטה לחשוב בצורה כזו, וכן חושבת שזו קונספציה מחקרית שגויה. קוד האתיקה שלה, האישית לכל הפחות, הוא להראות אכפתיות למושאי המחקר ולא להוליכם שולל. נודינגס מציעה שהפרופסורית תחילה תראה את הקונפליקט מכמה מימדים: של הסטודנט, ושל מושאי המחקר. לפרופסורית אכפת מהסטודנט שלה, ומבינה מאיזה מקום מגיע ולכן תנסה לראות את טובתו ולאמוד את המצב לפי רמת החומרה שבתוצאותיו - מה יהיו תופעות הלוואי השליליים? מה הסיכוי שיקרו ומה רמת הפגיעה שלהם? בחשיבה זו ישנה סכנה לריאציונלזיציה. יחד עם זאת, יש להתייחס גם אל הנבדקים ולשים עצמה במקומם, כסובייקט, ולאמוד זאת בצורה אישית של מי שיכול להיפגע. ב. אני מסכים שיש אם נודינגס, יש להתחשב בכל המימדים לפני קבלת החלטה שמפרה את האתיקה האישית. אם לא שמים לב לצרכיהם של כל הגורמים המשתתפים, לא רק שזהו שובר את כללי המוסכמות החברתית, אלא מתייחס לאנשים, לנבדקים במקרה זה, כאובייקטים שתפקידם לעשות את הפעולה שנדרשת מהם ולא מעבר. גם אם אין אומדים על תוצאות ההטייה בנבדקים באופן ריאלי, יש לחשוב על נוחיותם וצרכיהם על מנת לא להפוך אותם לאמצעי בלבד. (צפיה בדעה במקור)

• Rony Tzach

  במקרה בו הילד רוצה גלידת תות לארוחת הערב מתארת נודינגס מצב בו המבוגר עומד בפני קונפליקט חינוכי אל מול הילד.…

  • במקרה בו הילד רוצה גלידת תות לארוחת הערב מתארת נודינגס מצב בו המבוגר עומד בפני קונפליקט חינוכי אל מול הילד. הילד מבקש גלידת תות במקום ארוחת ערב וההורה עשוי להתלבט אם להסכים או לא. ישנם כללים ברורים על פיהם לא אוכלים גלידה לארוחת ערב כיוון שזהו קינוח. האם כדאי להורה להפר את הכללים ולהסכים או לעמוד על הגבולות ולסרב? ע"פ נודינגס, ניתן להתגמש מסיבות שונות. ראשית, לעתים הילד מרגיש צורך לדעת שהוא חשוב יותר מהכלל ועלינו לספק צורך זה מדי פעם. שנית, טוענת נודינגס שאם מדי פעם נפר את הכלל ונגיד "כן", הילד יעריך את זה וכמו כן יעריך גם את ה"לא", כיוון שידע שיש לאמירה הזו משמעות ואנו לא סתם אומרים "לא" על הכל באופן אוטומטי. כך, כשנגיד "לא" הוא יקבל אותו.
  • אני מסכימה עם נודינגס באופן חלקי. בעיניי יש להציב לילדים גבולות ברורים ועלינו גם לשמש דוגמה כמי שעומדים בהם. ברגע שהילד יראה שאני כמבוגר לעתים מתעלם מהכללים והגבולות, הוא יבין מכך שהם חסרי משמעות ויתעלם מהם גם הוא. כמובן שדבר זה לא יקרה בעקבות פעם אחת שהתגמשנו, אך לא כדאי לאמץ הרגל זה.

  מהצד השני, אני מסכימה עם זה שאם הילד יראה שהמבוגר מפעיל שיקול דעת במקרים ולא הולך באופן אוטומטי ומנוכר ע"פ הכלל היבש, הוא יעריך יותר את החלטותיו של המבוגר וגם ילמד לא לקחת כל כלל כמובן מאליו, יש מקום לערער. (צפיה בדעה במקור)