כן, אני חושבת שהתיאור של נודינגס מתאים לאכפתיות כיוון שבעיניי, כל אדם אכפתי אשר יהיה, הכי אכפת לו מעצמו. אם אכפת לו מאדם אחר כמו לעצמו זו מידת אכפתיות גבוהה ביותר.

אדם אכפתי הוא אחד שנותן תשומת לב לזה שאכפת לו ממנו וגם פועל בשבילו מתוך רצון טבעי. אני חושבת שהתיאור של נודינגס תואם לאכפתיות. חייו של סמית' במקרה הראשון והשלישי לא נתנו לו מנוח והוא לא הצליח לפעול מתוך רצון טבעי בגלל התחייבויותיו. בסופו של דבר הוא הבין את המהות האמיתית שבדאגה אכפתית והאכפתיות שלו הפכה להיות יותר מתוך מקום אמיתי וטבעי.

מה זה איכפתי? אדם איכפתי הוא אדם אשר דואג לזולת ולסביבה, בוחר להיות מעורב ולא להיות אדיש לסביבתו (הגדרה מילונית). לפי נודינגס אדם איכפתי חייב לדמות את מציאות הזולת כמציאות אמיתית שלו. אני חושב שהתיאור של נודינגס לאיכפתיות נכון חלקית. על מנת להיות איכפתי לא חייב לדמות את מציאות הזולת. ניתן לעשות מעשים טובים ולדאוג לסביבה מבלי לדמות את מציאות הזולת כשלי. אני כן מסכים עם נודינגס כי כאשר אתה שם את עצמך במציאות האחר כנראה שתהיה יותר איכפתי, אולי אתה תקשיב לאדם ותדע למה הוא זקוק ולא תפעל מבלי לשאול.

אני מאמינה שהתיאור של נודיגנס לאכפתיות הוא תיאור מתאים, מפני שהוא מקרב את האדם כמה שיותר לחייו של האדם ממנו אכפת לו, כך שיכולת ההזדהות והאמפטיה יהיו ברמה הגבוהה ביותר שאפשר. למשל בחייו של מר סמית' הוא מתמודד עם קשיים נוספים בחייו אך נראה שרמת האכפתיות כלפי אימו גבוהה. הוא רוצה, הוא מכיר בחשיבות של חיזוק היחסים איתה. לעומת זאת, ישנם רגעים שהאכפתיות מתבססת על צרכים אחרים (כמו לשלם את החשבונות) אך זה בוודאי לא מספיק מפני שצרכים נוספים של אימו צריכים להיענות.

אכפתיות= להיות מרוכז באדם האחר. בתיאור המקרה של נודינגס לאכפתיות. ניתן לראות כי מצד אחד יש דאגה ואכפתיות כלפי הזולת (חושב על האחר, משלם חשבונות, מביע רגש ורצון לעזור). מצד שני, הוא לא מצליח להקדיש את מלוא תשומת הלב באדם האחר כי ישנם עוד דברים שמעסיקים אותו במציאות האמיתית שלו (דברים שמטרידים אותו, לנהל אורך חיים). בעקבות כך הוא עצו צריך לטפל בעצמו ואינו פנוי רגשית לאחר.

אני חושבת שזה דבר בסיסי ו/או הכרחי בשביל לקיים ולהגיע למקום של דאגה ואכפתיות, אך זה שהוא מתקיים- לא בהכרח אומר שמתקיימת גישה אכפתית על כל צדדיה. בסופו של דבר, מר סמית יכול להבין ולדמות את המציאות של האחר כמציאות שלו, אך במהלך מערכת היחסים ולאחר קבלת החלטות אחריות של דאגה ואכפתיות- הוא לא בהכרח יקיים כך. זהו תנאי למערכת יחסית של הדאגה האכפתית, כפי שהיא באה לידי מפיה של נודינגס.