להתחברות

סמינר הקיבוצים

שאלה 1 | עמוד דיון

תקציר

שאלה 1

על פי עמודים אמצע 12-אמצע 14 23.12.20

סיכום ביניים

הדיון המורחב

x

מדוע לדעתכם רק המקרה השני (בשונה מהמקרים הראשון והשלישי)
מתאים לתיאורה של נודינגס לאכפתיות  ('לדמות את המציאות של הזולת כמציאות אמיתית שלי') ?
נמקו את תשובתכם.

שאלה
שאלה

שאלה

Netanel

Michal

Tal

Lior

Eden

kamila

Sharon

Togan

Togan

תגובות אחרונות

user profile image
Eden
7.01.2021 18:50

מקרה 1- מר סמית תופס את עצם הדאגה לאמו כעול כבד מקרה 3- מר סמית תופס את הדאגה כמילוי צרכים פיזיים מקרה 2- בניגוד לשני המקרים האחרים, מר סמית דואג לאמו ומבין שבכדי לפעול הוא צריך רמת מחויבות גבוהה שעומדת בקונפליקט עם מחויבויות קודמות שלו. הוא רואה את מציאות אמו, אכפת לו אך הוא נקרע בינה לבין האנשים האחרים שאכפת לו בחייו- ילדיו, אשתו..

user profile image
Lior
30.12.2020 23:09
בתרחיש של מר סמית', מתוארות שלוש תגובות אפשריות לאותה הסיטואציה. בכולן אדון סמית' מצהיר שאכפת לו מאמו, אך על פי נודניגס, רק התגובה השניה נחשבת לדאגה אכפתית. בתרחיש הראשון, מר סמית' מלקה את עצמו כל כך במחשבות על אמו, ובעקבות כך, החל משלב מסוים, הופך את עצמו לקורבן של הסיטואציה. בשלב זה, הוא לא יכול להזדהות יותר עם הצורך שלה ורואה רק עד כמה הוא מסכן ותוסכל מהנטל הכבד שנפל עליו. בתרחיש השלישי קורה ההפך, מר סמית' מרחיק את עצמו רגשית מן הסיטואציה ומנסה לפצות על כך בכסף. על אף שעזרה כלכלית היא דבר חשוב, היא אינה תחליף ליחסי קרבה ואמפתיה. התרחיש השני מייצג את הדאגה האכפתית על פי נודניגס. ניתן לראות איך מר סמית' מבין, מכיל ומזדהה עם כל הצדדים המעורבים בסיטואציה. הוא מבין שיש לו מחויבות כלפי משפחתו הגרעינית – עזרה בבית, תמיכה כלכלית, וסיפוק חברה לאשתו. מצד שני, הוא מסוגל לראות את הצורך והרצון של אמו לראות אותו לעתים קרובות יותר. מה שמעניין שבתרחיש השני והופך אותו למורכב יותר לשיפוט, הוא הקונפליקט הנוצר אצל מר סמית' בעקבות ריבוי ההתחייבויות. כדי להחליט איך לחלק את המשאב היקר ביותר שלו (הזמן שלו), מר סמית' נדרש בכל רגע נתון לנסות ולקבוע מי זקוק לו יותר באותו הרגע – משפחתו או אמו. על מנת להצליח ולבחון את הצורך של כל אחד מהצדדים, על מר סמית' לנהוג באמפתיה ולנסות להיכנס לנעליים של הקרובים אליו. אם יצליח לעשות זאת, הוא יוכל להפגין דאגה אכפתית ובכל פעם להקדיש זמן למי שיותר זקוק לכך.
user profile image
Tal
30.12.2020 21:00
המקרה השני, שלא כמו שני המקרים האחרים, הולך יד ביד עם הדרך בה נודינגס מגדירה את האיכפתיות מכיוון שמתפרש על פי דבריו כי הוא נמצא במצב של קונפליקט בין הרצוי למצוי. לאחר שנכנס לנעליה של אימו ותיאר לעצמו איך היה מרגיש אילו היה במקומה, הוא יכול לדמיין לעצמו שהיא הייתה רוצה שיבקר אותה יותר. המודעות שלו, לאחר שנכנס לנעליה, מפגישה אותו עם צרכים סותרים שלו ושל אנשים בחייו, אך האיכפתיות, לפי תיאורה של נודינגס ניכרת קודם כל דרך ההכרה בצרכיו של האחר ובמצב הנתון. לעומת זאת, במקרה הראשון ההתמקדות היא בחוויה ובמציאות של הבן ואין יציאה מנעליו כניסיון לדמות את המציאות של האחר. גם במקרה השלישי, על אף שהבן דואג לכיסוי ההוצאות, הוא מעלה את צרכיה הרגשיים כאפשרות רחוקה מהמציאות וזה מתבטא בכך שדי לו להניח אשר מישהו אחר יידאג למענה עליהם מכיוון שהוא תרם את משאביו. גם אם ניסה לדמות את המציאות של אימו כמציאות אמיתית שלו, כפי שנודינגס מציעה, הניסיון שלו לפתור את המצב מרחוק מראה על קושי לדמות זאת באמת.
user profile image
Togan
30.12.2020 17:46

לדעתי הבן מנסה לבטא את רגשות האכפתיות זאת שאכפת  לו ממנה, במקביל יש לו את הסביבה שדורשת שגם היא  אכפתיות. המודעות הרצון והתחשבות הבן באמו הן ברורות אך קיימות התחייבויות נוספות שמושכות את דאגתו והאכפתיות שלו.  

user profile image
Togan
30.12.2020 17:46

לדעתי הבן מנסה לבטא את רגשות האכפתיות זאת שאכפת  לו ממנה, במקביל יש לו את הסביבה שדורשת שגם היא  אכפתיות. המודעות הרצון והתחשבות הבן באמו הן ברורות אך קיימות התחייבויות נוספות שמושכות את דאגתו והאכפתיות שלו.  

user profile image
Michal
30.12.2020 17:34
המקרה השני הוא המתאים ביותר לתיאוריה של נודינג כי הוא לא מציג את הדברים בצורה חד משמעית. הוא מראה תמונת מציאות מורכבת וזה האמת באכפתיות. במקרה השני הוא מתאר שמצד אחד אכפת לו מאמא שלו והוא יודע שהוא צריך לבקר אותה יותר, אך מצד שני אין לו את היכולת לעשות את זה עכשיו מכל מיני סיבות – וזאת המציאות שלו. להבדיל מהמקרים האחרים בהם בראשון הוא אומר שאכפת לו אך לא עושה עם זה דבר – מה שלא באמת מראה על אכפתיות, ובשלישי אומר שאכפת לו אבל הדרך שהוא חושב שהוא מראה אכפתיות לא משרתת את התחושות האמיתיות שאמא שלו רוצה לחוות ממנו, מתעסק בדברים החומריים, ולכן זה לא מראה אכפתיות.
user profile image
Sharon
30.12.2020 17:25
לדעתי המקרה השני של מר סמית משקף את התאוריה של נודינגס בגלל שרק במקרה השני מר סמית (זה שאכפת לו) מראה רצון והבנה של הצד השני של אימו (זו שאכפת ממנה) כלומר הוא מבין מה הצורך שלה בסיטואציה, "שהוא יבוא יותר לבקר" ולמרות שהוא יודע שיש לו הרבה מעמסה בחייו הפרטיים כלומר רואה את הצורך שלה מול החיים והצרכים שלו. במקרה 1 הוא טוען שאכפת לו אך מתייחס לזה כמעמסה ומשאיר את האכפתיות רק בצד שלו (במחשבות בלבד ללא רצון במעשים) ובמקרה 3 הוא טוען שאכפת לו למרות שהמעשים נחשבים כאכפתיים רק בעיניו ומציע "פתרונות" שלא בהכרח תואמים את רצון האמא.
user profile image
Netanel
30.12.2020 16:45

המקרה השני עולה בקנה אחד עם רעיונה של נודינגס לגבי אכפתיות, מפני שיחד אם כל רצונותיו שלו לעזור לאימו , קיים לעיתים קונפליקט ביחסים אלו. הקונפליקט מציג אותנטיות של זה שאכפת ממנו (מר סמית) כיוון שבאמת יש לו כוונה ורצון לעזור לאימא שלו מכל כולו והוא כן מודה שהוא נפגש איתה וצריך להיפגש יותר, אך ישנה התנגדות בהתקה וקשה לשאת את מה שכרוך בלהיות אכפתי. זה אולי יכול להעמיד את האכפתיות בסכנה, אך זה לא אומר שהוא לא אכפתי, אלא זה אומר שגם למי שאכפת לו יש מגבלות.

user profile image
kamila
30.12.2020 15:54

לדעתי המקרה השני (אכפת לי. אני צריך לראות אותה יותר ממה שאני רואה אותה. אבל יש לי כל כך הרבה על הראש – ילדים, עבודה, בית ואישה) מתאים לתיאורה של נודינגס לאכפתיות מפני שהמקרה טיפה שונה מהראשון והשלישי משום שהוא מבין ויודע שהוא צריך להיות שמה אבל יש לו מחויבות קודמת לבית לילדים ולאישה. אכפתיות כרוכה במחויבות עצמית אבל קשה לו. כלומר, הוא רוצה אבל יש לו מחויבויות.

מקורות קשורים

חברי בית המדרש